החלטה בתיק עמ"מ 1449/03

העובדות

המערער, מחמד זכריא מחמוד קסקס, יליד 1974, תושב עין סיניא, נעצר ע"י כוחות הביטחון בתאריך 11.1.03 , בחשד למעורבות בשורה של עבירות כנגד ביטחון האזור.

לאחר מעצרו, נחקר המערער באינטנסיביות רבה ע"י כוחות הביטחון ומשהושלמה חקירתו, הגישה התביעה הצבאית כתב אישום נגדו, המחזיק 6 עבירות אשר חומרה רבה בצידן.

בתאריך 18.2.03 הניחה התביעה הצבאית בפני ביהמ"ש, בקשה לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בהחלטתו, מציין כב' השופט רס"ן מנשה וחניש, כי השתכנע בדבר קיומה של תשתית ראייתית לכאורית אשר קושרת את המערער למיוחס לו בכתב האישום. כן קובע כב' השופט, כי מדובר בשרשרת של מעשים אשר יש בהם כדי להעיד על מסוכנותו של המערער במידה וישוחרר, ועל כן הורה לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

במסגרת הדיון בעניינו- תיק 3073/03 -התברר חיש מהר כי אין בכוחה של התביעה הצבאית להביא בפני ביהמ"ש את התשתית הראייתית במלואה. הגם כי הצדדים הצליחו לצמצם את יריעת המחלוקת שביניהם עמדה הסנגוריה כי עד תביעה מס' 2 הקושר את המערער לעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, יעלה על דוכן העדים וימסור את גירסתו. דא עקא, כי עד תביעה מס' 2, איאד חסן סמחאן סמחאן, המכונה בפי כל איאד חאטר, שוחרר זה מכבר ע"י כוחות הביטחון וכל המאמצים לאתרו ולהביא להתייצבותו עלו בתוהו.

משכך, הגישה הסנגוריה שורה של בקשות לשחרור המערער, הן בביהמ"ש קמא והן בביהמ"ש הצבאי לערעורים, עד אשר שוחרר המערער בתאריך 13.8.03. יודגש, כי על פי תנאי השחרור אשר ביסוד החלטת ביהמ"ש, הפקיד המערער, ערובה כספית במזומן בסך 7,000 ש"ח ואילו אביו, אשר עובד במנהל האזרחי, מילא אחר תנאי נוסף וחתם כערב צד ג' בסכום של 10,000 ש"ח.

משהעריכו גורמי הביטחון כי שחרורו של המערער, בשלב זה, עלול לסכן את ביטחון האזור, פעלו אצל המפקד הצבאי במטרה להביא למעצרו המנהלי. בנסיבות אלו, הורה מפקד איו"ש, תא"ל גדי אייזנקוט, בתאריך 13.7.03, על מעצרו המנהלי של המערער, וזאת לתקופה של 6 חודשים מיום 15.7.03 ועד ליום 14.1.04.

כמתחייב, הובא המערער לצורך ביקורת שיפוטית בעניינו לפני כב' השופט רס"ן אדריאן אגסי. כאן המקום להבהיר כי כבר באותה עת עמדו הצדדים על הזיקה שיש בין כתב האישום, אשר בתיק 3073/03 לבין בסיס החומר המודיעיני אשר בעטיו חתם המפקד הצבאי על צו המעצר המנהלי. לשאלת הסנגוריה השיב נציג השב"כ, אשר נכח בדיון כי "יש חומר מודיעיני נוסף ומשמעותי בבסיס מעצרו המנהלי".

לאחר שעמד על מאפייני התשתית המודיעינית ולאחר שבחן את הנסיבות האישיות אשר נקשרו למעצרו המנהלי של המערער, החליט בימ"ש קמא להורות על שחרורו ועל פקיעת צו המעצר המנהלי ביום 17.8.03.